האריסון בארנס לדאלאס – 94,438,523$ לארבע שנים – 23.6$ מיליון לעונה.

נירמול משכורת לעונת 2015-16 – 17.0 מיליון דולר. שחקנים שהרוויחו קרוב לכך בעונה שעברה:

נתחיל בחידה – מה משותף לניקולה מירוטיץ, ויקטור אולדיפו, סי.ג'יי מקולום, דאג מקדרמוט ואנדרה רוברסון?

כולם זקנים מהאריסון בארנס. הנה משהו ששכחנו לגבי הBlack Falcon (#כינויים_אנדרייטד_בליגה) והייתי רוצה להתחיל ממנו – הוא בקושי בן 24!!! בסוף העונה האחרונה בחוזה שלו, הוא יהיה בגיל של פארסונס עכשיו.

וזה דבר חשוב לזכור, כי בחוזי מקסימום תמיד צריך לדעת מה המטרה שלך. אצל פרסונס לדוגמא, המטרה היא שהוא ישמור פחות או יותר על אותה היכולת לאורך שנות החוזה. אצל בארנס, הציפייה של אנשי דאלאס חייבת להיות שהוא ישפר את המשחק שלו משמעותית לאורך ארבע השנים האלה.

וזה לא שמדובר במקרה של שחקן שחייב להשתפר – מאז שקר הבין את הייעוד שלו והחזיר אותו לחמישייה לפני שנתיים, בארנס עשה עבודה מצוינת בתפקידים שיועדו לו. הוא פתח את העונה הנוכחית נפלא, ושיחק את הכדורסל הטוב בקריירה שלו ב17 הניצחונות הראשונים מתוך רצף 24 הניצחונות של הווריורס בפתיחת העונה (זוכרים את זה?), עד שנקע את הקרסול וישב בחוץ 16 משחקים.

כמו אצל פרסונס, נתחיל בהגנה – בארנס שומר טוב מאוד בעמדות 3 ו4, כשהוא מסוגל לשמור גם על מספרי 2 גדולים דוגמאת ג'ו ג'ונסון. מה שהפך אותו לשחקן חשוב מאוד בווריורס הוא, שהוא יכול לשמור בחילופים לפרקי זמן מוגבלים בערך על כל שחקן בליגה. לא בצורה טובה – הוא לא מהיר מספיק להתמודד עם רכזים ולא חזק מספיק להתמודד עם סנטרים לאורך זמן, אבל זה לא מיסמאצ' בלתי ניתן לעצירה.

הוא עוד דוגמא לשחקן שהיכולת ההגנתית שלו בעמדה 3 לא מתבטאת בהיותו סטופר – ואכן איגי היה חייב לקחת את לברון בשני הגמרים האחרונים. אבל היכולת לשמור על עמדות 2-4 הייתה קריטית להגנת החילופים של הווריורס – זה לא היה עובד עם כל אחד.

הוא אתלט וריבאונדר טוב – מספיק אפילו כדי להתמודד עם מספרי ארבע בהגנה ועל הקרשים. בדאלאס הוא יחזור לעמדה 3, ויהיה מעניין לראות כמה הוא ישחק בעמדה 4 עם המשך הדעיכה של נוביצקי.

בהתקפה הוא חידה. בשנתיים האחרונות הוא לא היה אופציה מרכזית בהתקפה, ונתן מספרים יפים ביעילות מרשימה – בעיקר מטווח השלוש – בפחות מ10 זריקות במשחק. ההתמחות העיקרית שלו הייתה בשלשות מהפינה – כמעט שישית מהזריקות שלו בשנתיים האחרונות באו משם, והוא קבר אותן ב48.5% מרשימים מאוד.

עם זאת – וכמו שגם ניתן לראות בוידאו – צריך לציין שהוא כנראה המרוויח הגדול מכך שהוא משחק באותה הקבוצה עם סטף קארי וקליי תומפסון. בזריקות ממרחק (מחוץ ל10 feet), בארנס זרק ב56.1% אפקטיבי כאשר היה חופשי, אל מול 37.3% אפקטיבי כאשר היה מולו שומר.

זה פער גדול, שלא מנבא טובות ליכולתו להפוך לאופציה שנייה בהתקפה של קבוצה מנצחת – ואולי אפילו ראשונה אחרי שדירק יפרוש. כרגע, הmove האינדיוידואלי היחיד שיש לו בארסנל ההתקפי הוא pullup jumper מחצי מרחק:

זה move יפה – שאני אישית נורא אוהב – אבל מעבר לזה הוא כרגע פשוט משתמש באתלטיות שלו לסיומות אקרובטיות ליד הטבעת בחיתוכים:

כולנו עדיין זוכרים לבארנס את ההיחנקות (ואני לא מרבה להשתמש במילה הזו) בגמר השנה, ואני גם זוכר לו את ההיחנקות בגמר של השנה לפניה (8.8 נקודות ב37% מהשדה, כולל 0 מ8 במשחק מספר שלוש), אבל דאלאס לא צריכה כרגע מישהו שישחק טוב בגמר הNBA.

חשוב לזכור גם שלא הייתה לדאלאס ממש ברירה – ההחתמה שלו באה ישירות אחרי שהווריורס החתימו את דוראנט, ואחרי שהמאבריקס פסלו עם כל השחקנים החופשיים שרצו. לא היה ברור בשלב הזה מי עומד לשחק שם בכלל השנה.

כמו פרסונס, גם בארנס לא שווה כיום חוזה מקסימום. אבל בניגוד לפרסונס, הוא רק בן 24, ואמור להגיע לשם בעוד שנה או שנתיים. הנתונים שם – שחקן צעיר, גבוה, אתלט, שומר טוב וקולע מצוין מבחוץ.

חשוב לזכור גם שבארנס היה השחקן הרביעי הכי טוב בקבוצה שניצחה 140 משחקים בשנתיים, וזה רקורד נדיר מאוד עבור שחקן כל כך צעיר, ולא משהו שאפשר להתעלם ממנו.

כמעט כרגיל, אפשר לסמוך על קרלייל שיצליח להוציא ממנו את המיטב. ואני מאמין שזה יהיה מיטב משובח מאוד בעוד שנה או שנתיים.

FAR = 9

תעקבו.